התנקש

Hebrew

Root
נ־ק־שׁ‎ (n-q-š)

The sense to assassinate is a semantic loan from English.

הִתְנַקֵּשׁ • (hitnakesh) third-singular masculine past (hitpa'el construction)

(Biblical Hebrew) to attempt assassination
- Tanack, 1 Samuel 28:9:
  
  ‏וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁאוּל אֲשֶׁר הִכְרִית אֶת הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִי מִן הָאָרֶץ וְלָמָה אַתָּה מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי׃‎‎
  (please add an English translation of this quotation)
to assassinate

Conjugation of הִתְנַקֵּשׁ‎ (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְנַקֵּשׁ‎ action noun: הִתְנַקְּשׁוּת‎
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְנַקַּשְׁתִּי‎		הִתְנַקַּשְׁנוּ‎
	second	הִתְנַקַּשְׁתָּ‎	הִתְנַקַּשְׁתְּ‎	הִתְנַקַּשְׁתֶּם‎	הִתְנַקַּשְׁתֶּן‎
	third	הִתְנַקֵּשׁ‎	הִתְנַקְּשָׁה‎	הִתְנַקְּשׁוּ‎
present		מִתְנַקֵּשׁ‎	מִתְנַקֶּשֶׁת‎	מִתְנַקְּשִׁים‎	מִתְנַקְּשׁוֹת‎
future	first	אֶתְנַקֵּשׁ‎		נִתְנַקֵּשׁ‎
	second	תִּתְנַקֵּשׁ‎	תִּתְנַקְּשִׁי‎	תִּתְנַקְּשׁוּ‎	תִּתְנַקֵּשְׁנָה‎¹
	third	יִתְנַקֵּשׁ‎	תִּתְנַקֵּשׁ‎	יִתְנַקְּשׁוּ‎	תִּתְנַקֵּשְׁנָה‎¹
imperative		הִתְנַקֵּשׁ‎	הִתְנַקְּשִׁי‎	הִתְנַקְּשׁוּ‎	הִתְנַקֵּשְׁנָה‎¹
notes		Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.