פַארַאוֵילַה

From Latin parabola (“comparison; (Late Latin) parable; (Medieval Latin) word”), borrowed from Ancient Greek παραβολή (parabolḗ, “comparison; parable”).

פַארַאוֵילַה (paravela) f (plural פַארַאוֵילִי‎ (paraveli))

1. word
   • 16^th century, לוּ לִיבֵירוֹ דֵי יוֹנַה [The Book of Jonah], book 1, verse 1; published in Luisa Cuomo, transl., Una traduzione giudeo-romanesca del Libro di Giona [A Judeo-Roman translation of the Book of Jonah], Tübingen: Max Niemeyer Verlag, 1988, →ISBN, →ISSN, page 9:

     ‏אֵי פֿוּ פַארַאוֵילַה דֵי דוּמֵידֵית אַה יוֹנַה פִילְייוֹ דֵי אַמִיתַי אַה דִירֵ‎

     E fu paravela de Dumedet a Jonà figlio de ʾAmiṭài, a dire

     And it was the word of the Lord to Jonah, son of Amittai, saying

     (Transliteration by Luisa Cuomo)

   • 1560, “לוּ לִיבֵירוֹ דֵי יִרְמִיַהוּ [The Book of Jeremiah]”, in נְבִיאִים [Prophets] (incomplete manuscript), chapter 7, verse 8, archived as part of the National Library of Israel's catalogue:

     ‏אֵיקוֹ ווּאִי סְפֵירִיטִי סוּפֵירַה לִי פַארַאוֵילִי דֵי פַֿאלְצֵיטַאדַה דֵי נוּן יוּוַארֵי‎

     Ecco vui speriti supera li paraveli de falzetada de nun juvare

     Behold, you place your hope on the words of falsehood, so as not to profit.